פרשת תרומה – יהדות ויזמות מאוזנת

כמה פעמים יצא לך להרגיש פראייר?

שהשכן דופק על הדלת.. ויש לו מגבת ביד.. בראשנו עולה המחשבה.. איפפ השכן הזה, מה הוא בא אלי עם מגבת? מה הוא רוצה ממני? לסנג’ר אותי?

ופותחים את הדלת, והשכן אומר.. אפשר להשתמש במכונת כביסה שלך?

יש לנו 2 אפשרויות:

  1. להרגיש פראיירים
  2. להרגיש הוא זיכה אותנו להיות מהנותנים

מתוך דבריו של הרב יגאל כהן.

מה הכוונה?

שאדם נותן הוא שווה. הוא צובר ערך בעיני החברה.

בעולם העסקי ובשיווק דיגיטלי אנחנו רואים שהתקשורת הראשונה עם לקוח פוטנציאלי מבוססת על תוכן איכותי, פורמטים, מדריכים למינהם.. מתנות.

המחשבה אומרת.. הוא קיבל ממני משהו חינם, בעתיד – לאור הנאתו מהחינם.. יבוא לרכוש את המוצר.

אשמח לנסות לחדש פה.. השלב הזה במשפך שיווקי דורש מיקוד נוסף.

רק אם הלקוח שלך ירגיש שאתם חולקים איתו ידע מתוך מקום אמיתי לתת ולהעניק, יוסרו החסמים והתנגדויות שלו ותוכלו להגיע למכירה.

כך גם אנחנו רואים בפרשה, ה’ ברוך הוא אומר לבני ישראל בלשון רכה.. תרמו לבניית מקדש שאשכון בתוכם…

למה ה’ השתמש בכזו לשון רכה ובבקשה כזו עדינה ונעימה? הרי הוא הביא לנו את הכסף, את הבריאות, את החיים. לכאורה מחובתנו להעריך את הטוב ולהכיר טובה. ‘להחזיר’.

אך לא.

ה’ מלמד אותנו שאדם נותן הוא יכול לשכוח.

שאדם מקבל אסור לו לשכוח.

על ידי כך, נוכל להעניק מתוך אמונה ושמחה לכל אדם באשר הוא. ללקוחות, ספקים עובדים וכו’..

נהפוך להיות שווי ערך רב בעיניהם, לצבור ערך אנושי שהולך לפנינו בכל מקום.

נוכל לשפר את החברה, נוכל לשפר את עצמנו.

שנזכה לאהבת חינם אמתית בנינו!

שבת שלום ומבורכת לכולם!

בואו נשב ביחד