פרשת השבוע ‘לך לך ביהדות בגובה העיניים

לאברהם היה הכל. כסף? בשפע. אישה? צדיקה! זיכוי הרבים? היחידי בעולם!

היה לו הכל, אך בכל זאת ה’ יתברך אמר לו.. ‘לך לך’, צא למקום חדש. בכדי להשתפר צא למסע, צא לדרך חדשה.

אברהם אבינו קיבל ציווי לצאת מכל המוכר לו היום (ארצו, מולדתו ומבית אביו) ללכת אל מציאות חדשה. אותו ציווי מתבטא בעבודה האישית שיש לכל אדם לעשות במהלך חייו בעולם הזה.

לעיתים נופלת עלינו עצבות, אז למה עצובים? הנשמה יודעת מה אנחנו צריכים לתקן בעולם, במה אנחנו צריכים להשתנות וחפצה בשינוי הזה.

לאור כך שבזמן נתון, לא מתקנים את אשר עלינו לתקן, העצבות מגיע לאדם.

השגרה מעכבת התפתחות, היא משאירה אותנו באזור הנוחות, באזור המוכר והנעים מאחד אך מאידך באזור המעכב.

באזור העוצר אותנו מפריצת גבולות, מיכולת ביטוי ותיקון אמיתית. הפחדים לעזוב את השגרה, מקבעים אותנו לתוך מציאות קבועה.

אם נעשה את אותן פעולות נקבל את אותן תוצאות.. או פחות. לא נקבל יותר, לא נשיג יותר. השינוי הכרחי לשיפור ולהתקדמות האמיתית שלנו.

השינוי דורש מאיתנו כוחות, דורש מאיתנו תפילות חדשות, מאפשר לנו לברר יותר ניצוצות. לצאת לתיקון נשמתנו ועשייתנו הנכונה בעולם.

‘ה’ רועי לא אחסר..’ דוד המלך כותב בתהילים את מזמור לדוד, השינוי מגיע עם התנגדות, עם פחד, עם חששות, עם דאגות.  תסמיני השינוי מעכבים שמחה ושמחה היא תכלית העבודה.

אם רק נאמין, שה’ יתברך, עילת העילות וסיבת הסיבות שומר עלינו ומשגיח בכל שניה ושניה עלינו. ה’ הוא הרועה שלנו, המוביל שלנו.

ה’ משגיח לראות שכל דבר שנעשה, לטובה נעשה. נוכל לנטרל את הפחד משינוי, נוכל לברר את תפקידנו בעולם ולצאת להשיגו ביתר עוז.

שנזכה ללכת בדרך אבותינו הישרים,

שבת שלום ומבורכת לכולם!

בואו נשב ביחד