הרב יונתן זאקס כתב דבר מרגש:

גישתו של  “אברהם היא לחיות חיי אמונה, פירושו לראות את חותמו של אלוקים בפניו של האדם הזר.

קל לקבל את פני השכינה כשהיא מתראה בפנינו כאלוקים; אך קשה להבחין בה, בשכינה, כשהיא מסתתרת מאחורי פניהם של שלושה עוברי אורח אלמונים. זוהי גדלותו של אברהם. הוא ידע שעבודת אלוקים והכנסת אורחים דבר אחד הם ולא שניים”.

רבי נחמן ברפ”ב – אומר ‘אזמרה’ – מיקוד בטוב באחרים ומיקוד בטוב בעצמך.

אם אנחנו, נסתכל מה טוב בחבר שלנו. מה הנקודות החיובית שלו. מה מיוחד בו, במה הוא טוב מאיתנו ולא חלילה ההפך.

יהיה לנו רצון עז להשפיע עליו טובות, מעבר לזה.. אנחנו נרגיש טוב יותר.

לאחר שנשפוט את החבר לכף זכות, נוכל להתמקד בטוב שלנו. להבליט אותו.

מתוך כל לחיות חיי שמחה ואמונה עד בלי די.

אנחנו לומדים בפרשה כמה חשוב לאדם לשמור על ענווה, על צניעות.

אדם ענו – כולם אוהבים ורוצים להיות בקרבתו. אדם גאוותן – מאוס ונדחה בליבם של האנשים.

אברהם אומר לה’ – ‘ואנוכי עפר ואפר (יח, כז)’ – שומר על ענווה למרות דברים עצומים שעושה ברומו של עולם.

עפר ואפר מסבירים על כך שבעבר ובעתיד אין להתגאות. ( עפר- אדמה נדרכת ויסוד לעבודה חומרית, אפר – שריפה של משהו שהיה חשוב ועכשיו דבר סתמי)

מי שענה לאברהם אבינו בהר המוריה הוא יעננו”.

שנזכה לבשורות טובות,

שבת שלום!

בואו נשב ביחד