רבנו בחיי, חובות הלבבות בשער הבחינה כותב, ( מדובב לשפתנו) מדוע אנשים לעיתים לא מחוברים להשם יתברך?
תשובה – כי הם לא יודעים שכל המציאות שלנו היא ממנו בלבד. לא עצרו להתבונן, להעריך ולהתמיד בטוב.
לחשוב איך מתנהל העולם? מה תפקידי בעולם?  למה דווקא אני נשלחתי לכאן?
הרי אף אחד לא שאל אותנו אם לבוא לפה, למשפחה שלנו ולהיקרא בשמנו… פשוט יום אחד נולדים ומתחילים חיים בעולם הזה.

אדם לא עוצר להתבונן מ 3 סיבות עיקריות:

  1. רדיפה שיגרתית וחוסר סיפוק – רודפים אחר מטרות מבלי להתענג על תוצאות שהשגנו.
  2. הרגל בטובות – מיד שאדם נולד, ה’ יתברך מקיף אותו טובות מכל עבר..אנחנו גדלים לתוך זה, מרגישים כאילו זה טבעי וברור מאליו. ( נשימה, בריאות, משפחה, אהבה, בית נקי, אוכל וכ’ וכו’)
  3. כשלונות והפסדים- כשלונות והפסדים שבאו לאדם, האדם לא הסיק שהם לטובתו ומתוך צדק ישר.. מה שגורם חלילה לאדם להיות מאוכזב משגרת חיי ולהתרעם על מלך העולם חלילה.

המכנה המשותף של כולם, יד השם. הכל מגיע מהקדוש ברוך הוא, אך אנחנו לא מקשרים את המציאות שלנו בהכרח אליו. אדם שמצליח לקשר את המציאות שלו.. מצליח להבין במודע ובתת מודע שלו, שהכל לטובה! שהטוב רוצה רק להטיב, שיצרן רוצה רק לפתח ולשבח. אותו אדם.. רכש לעצמו את איכות החיים הגבוה ביותר שאפשר להציע!

יש למעשה סה”כ שני “חומרים” המרכיבים את הבריאה כולה, אור וכלי. האור הוא תמיד טוב. בסוד, אין רע יורד מלמעלה. ה”בעיה” תמיד נמצאת בכלי, או ליתר דיוק בהכנה של הכלי. איפה שאין כלי, אין אור. איפה שהכלי לא מתאים, האור שמתגלה נהפך לחושך.  ( מתוך מאמר על פרשת השבוע באורך קבלה וחסידות).

העבודה שלנו היא להיות כלי קיבול איכותי ותקין!

בלשון רמז, עמ”ל זה ר”ת ‘על מנת להשפיע’, זוהי דרך העבודה הנכונה בעולם הזה, להפך את הרצון לקבל שיהיה רצון לקבל על מנת להשפיע. ימין משפיע, שמאל מקבל וקו האמצע זאת התנועה המדויקת של “לקבל על מנת להשפיע”. העבודה היא להפך את כל החסרונות הגדולים למקור היתרונות הגדול ביותר, מתוך רצון להיטיב עם הזולת, להיות אדם טוב יותר בעולם מתוקן יותר. אלה הם חיים בדרך של קו אמצע.

“וְזָכַרְתִּי, אֶת-בְּרִיתִי יַעֲקוֹב; וְאַף אֶת-בְּרִיתִי יִצְחָק וְאַף אֶת-בְּרִיתִי אַבְרָהָם, אֶזְכֹּר–וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר”

בואו נשב ביחד